ישוב ארץ הקודש - פעילות הגאן מוילנה

ישוב ארץ הקודש – פעילות הגאון מוילנה

The settlement of the Land of Israel - activity of the Vilna Gaon

(חיים פרידמן – ניסן תשס"ט, פרשת שמיני, בית כנסת מקור חיים, מנין נחלת זאב, פתח תקוה)

"באתי לבקש מאתכם שלא תצטערו כלל וכלל, כמה שהבטיחה לי אמי תחיה, וגם מה תדאגו. הנה אנשים נוסעים על כמה שנים בשביל ממון, מניחים נשותיהן וגם נע ונד בחוסר כל. ואני ת"ל נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה, חמדת כל ישראל וחמדת השם יתברך ברוך הוא"

כך פותח הגר"א זצ"ל באגרת ששלח לאשתו ואמו כאשר היה בדרך לארץ ישראל.
איננו יודעים את תאריך הנסיעה המדויק אך משארים שהיתה בין השנים 1770-1782.

הגר"א ממשיך את האגרת בפניה מרגשת ומלאת תקווה לעתיד איחוד המשפחה בארץ:

"אהובתי אמי, ידעתי שאינך צריכה למוסר שלי, כי ידעתי כי צנועה את. אף על פי כן יקראו לפניך האגרת הזאת, כי הם דברי אלוקים חיים. ומבקש אני מאד ממך בבקשה שטוחה שלא תצטער בשבילי כאשר הבטחת לי. ואם ירצה ה', אם אזכה להיות בירושלים ק"ק אצל שער השמים, אבקש בעדך כאשר הבטחתי לך. ואם נזכה, נראה יחדיו כולנו, אם ירצה בעל הרחמים"
איגרת זו , שנודע גם בשם "עלים לתרופה", הודפסה לראשונה בשנת תקצ"ו, ואולי גם קודם לכך.

בחוברת שכתב הרב קלמן רעדיש מלייקווד בשנת תשס"ג יש ביאור מפורט על אגרת זו. החוברת כוללת גם פרוש על האגרת מאת הרב יחזקאל סרנא זצ"ל.

מדבריו של הגר"א ניתן ללמוד על השקפתו לגבי ארץ ישראל כבסיס מרכזי ביהדות:

"גילוי של תורה הוא בארץ, כמו שאמר,ו אוירא דארץ ישראל מחכים, וגם הנבואה אינה שורה אלא בארץ ישראל"
("אדרת אליהו" על ספר דברים )

"עיקר התורה הוא בארץ ישראל"
(ביאור לשיר השירים)

"אור התורה הוא בארץ ישראל"
(ביאור לתיקוני זוהר)

"עיקר קיום המצוות תלוי בארץ"
(אדרת אליהו" על פרשת עקב)

הגר"א מסביר ששאיפותו של משה רבינו לראות את הארץ נבעה משום שהשתוקק לדעת את כל עייניה:

"שהוא עניין גדול כמו ידיעת התורה, שגבולה וכל ענייניה הן ענייני תורה"
(ביאור על הזוהר)

כך גם שאיפתו של הגר"א לראות את הארץ.

תלמידי הגר"א שהגיעו ארצה תיקנו חלק ממנהגיו כגון:

* לברך את ברכת הכהנים מידי יום, ולא רק בחגים בכפי שנהוג בחו"ל.
* לחדש לימוד סדר "זרעים" משום חשיבותו לקיום מצוות התלויות בארץ.

נושא רחב מדי לא ניתן לרדת לעומקו ולהקיפו במעמד זה. כדי להרחיב הלימוד בנושא ניתן לעיין בספרו של הרב דוב אליאך "הגאון" (תשס"ב) על בשלושת כרכיו גדושי מידע על הגר"א.

אגרת הגר"א הוא מסמך חשוב מכמה היבטים.

א. האגרת הוא ייחודי בין כתבי הגר"א שכן הוא כותב בה על נושאים אישיים ורגשיים, עובדה חריגה שאינה תואמת את אופי המוכר של הגר"א.

ב. יש באגרת הנחיות לחינוך ילדים ולהתנהגות מוסרית של בני המשפחה. הגר"א פונה לאשתו, אמו, ילדיו וחתנו ומבקש שישמרו על יחסים תקינים ביניהם.

ג. כסופיו האישיים של הגר"א לארץ הקודש גברו על דאגתו לבני משפחתו, אותם השאיר בחו"ל, הגר"א היה איתן בדעתו להגשים את געגועיו לראות את ארץ הקודש ולהתפלל בה.

ד. ניתן להשתמש בפרטים משפחתיים הכלולים באגרת, כדי לקבוע נתונים היסטוריים שאינם ברורים במקורות אחרים. מכיוון שהגר"א פונה לאמו ולאשתו, ניתן לקבוע את תחום התאריכים בהם נערך נסיון הנסיעה ביחס לשנות פטירה של אמו ואשתו.

מונחים בהם מתייחס הגר"א לתוכן וסדר הלימוד של בניו מעיד על כך שהם היו קטנים ורק הגיעו לגיל בו לומדים רק חומש. התייחסות זו לסדרי הלימוד של ילדיו היתה אחד הכלים לקביעת תאריכי הלידה של בני הגר"א, דבר שאושר לאחר מכן במפקדים של המאה ה-18 של הקהילה היהודית בווילנה.

למרות נחישותו של הגר"א, הוא לא הצליח להגשים את חלומו. הוא לא הגיע ארצה ונאלץ לחזור לווילנה. הסיבות לכך אינן ידועות עד היום, למרות עיון היסטורי בכל כתבי הגר"א, אלה שיצאו לאור בדפוס ואלה שנשארו בכתבי יד.

בנו השלישי של הגר"א, הרב אברהם מווילנה התייחס לתעלומה זו בהקדמה לביאור הגר"א על" שולחן ערוך אורך חיים" (שקלוב תקס"ג). הוא שאל את אביו פעמים רבות איך קרה שלא הגיע לארץ ישראל, אך לא קיבל תשובת פרט לנאמר ע"י הגר"א:

"אין לי רשות מן השמים".

מחקר רחב ומקיף על השפעתו של הגר"א על ישוב הארץ נערך ע"י דר' אריה מורגנשטרן, לשעבר ממכון דינור באוניברסיטה העברית בירושלים, ופורסם בכמה מספריו. דר' מורגנשטרן גם נתן הרצאה בנושא בקהילתנו.

בספרו "גאולה דרך הטבע" מורגנשטרן מתאר היבטים שטרם נגלו על עליות תלמידי הגר"א, אותם הוא מצא במסמכים בארץ ובאוספים יהודיים בחוץ לארץ.

על מנת להתגבר על מכשולים הלכתיים לעליה ארצה מסביר מורגנשטרן:

"בכח סמכותו הכריזמטית ביטל הגר"א את תקיפותן של "שלוש השבעות" האוסרות על פעילות אנושית בתהליך הגאולה:

א.שלא לעלות בחומה.

ב.שלא לדחוק את הקץ.

ג.שלא למרוד באומות העולם.
(בבלי כתובות קי"א ע"א)"

מאידך, ניתן לראות קשר עם פרשתנו ביחס לניסיון של נדב ואביהו להתערב בסדר הקבוע של עבודת המשכן.

עליית תלמידי הגר"א תוכננה על מנת להתכונן לקראת שנת ת"ר (1840), אחד המועדים שנחשבו כמתאים לביאת המשיח.

אך, משלא הגיע המשיח, חל מפנה משמעותי מעוד בחומר הלימוד בישיבות הליטאיות, בעיקר הפסיקו לימוד הקבלה בסדר הלימוד הקבוע.

בארץ נוסדה תנועת נטוראי קרתא, כחוג מופנם ומבודד שראה בכל לקיחת חלק מעשי בחידוש הישוב, כסטייה הלכתית.

גישה זאת נולדה, לפי דעתו של מורגנשטרן, מאכזבה ודיכאון של כישלון מבצע העליות של תלמידי הגר"א, מבצע שלפי השקפת חוגים אלה נועד להיות מאיץ לביאת המשיח.

בהיסטוריה של הציונות המודרנית יש התעלמות במידה רבה מחשיבותה של עליית תלמידי הגר"א.

על כך מתייחס דר' מורגנשטרן בהקדמתו לספרי "ענפי אליהו":

"חשוב לציין כי ערכה וחשיבותה של פעילות האקטיבית של תלמידי הגר"א אינה מצטמצמת בכך שהיא ערערה בשעתה את דפוסי התפיסה המסורתית את נושא גאולת עם-ישראל.

לטווח הרחוק השפיעה פעילותם בכך שחוללה שינוי מעשי ביחס כלפי ארץ ישראל הן מצד החברה היהודית המסורתית והן מצד אומות העולם.

האמת ניתנת להיאמר – לולי התשתית הטריאטורית בארץ ישראל, שהתבססה בזכות תלמידי הגר"א בראשית המאה הי"ט, ולולי התשתית היישובית שהתפתחה בארץ ישראל, בעיקר בירושלים, לא היה לפליטי הפרעות ברוסיה של שנת 1882 מקום מפלט אחר. הוא הדין גם לגבי התנועה הציונית, שנוסדה מאוחר יותר".

אני, תושבי פתח תקוה, חייבים לזכור את עלית תלמיד הגר"א מכוון שהמושבה פתח תקוה הוקמה על יד צאצאי תלמידי תלמידי הגר"א, "יוצאי החומות" מירושלים, בשנת 1878, לפני הקמת המושבות האחרות ע"י החלוצים של העליה הראשונה. עדות לכך ניתן לראות עד היום כאשר אנחנו מקבלים את השבת לפי שעות ירושלים.

צאצאי תלמידי הגר"א, וביניהם בעיקר משפחת ריבלין, מציינים בשנה הנוכחית מאתיים שנה לעלית הקבוצה הראשונה בשיירה שנחתה בארץ ב-ח' אלול בשנת תקס"ט (1809).

בשיירה היו 70 נפש ואת תאור הנסיעה הדרמתית ניתן לקרוא בספרו של ריבלין "חזון ציון – משקלוב לירושלים" (ירושלים תש"ו).

בהפטרה של פרשתנו אנו רואים את האכזבה של דוד המלך שלו זכה להגשים את חלומו לבנות את בית המקדש:

"כי ימלאו ימיך ושכבת את אבותך, והקימותי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך, והכינותו את ממלכתך, הוא יבנה בית לשמי...." (שמואל ב' פרק י': יב' יג')

אנו עברנו את החג הפסח, החג בו נולד הגר"א בשנת ת"פ (1720) וראיתי מן הראוי להביא מעט מהשפעתו עלינו כאשר זכינו אנו להגשים את חלומו של הגר"א בישוב הארץ.

No comments:

Post a Comment

Post a Comment